#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לומר לחבירו מלא לי כלי זה?	"תנן בביצה (כ&quot;ט ע&quot;א) דלפי הת&quot;ק מותר לומר &quot;אבל לא במדה&quot; ולפי ר&#x27; יהודה אסור, וקיי&quot;ל כת&quot;ק, ויש מח&#x27; אמוראים בפשט &quot;אבל לא במדה&quot;, לרב יהודה אמר שמואל מותר דוקא בכלי העומד למדה [לרש&quot;י היינו כלי שעדיין לא מדד בו, לפי הרמב&quot;ם היינו כלי דעדיין לא נעשה בדיוק] אבל לא בכלי המיוחד למדה, ולפי רבא מותר אפי&#x27; בכלי המיוחד למדה אבל לא יזכיר שם המדה, ואע&quot;פ שהרמב&quot;ן פסק כרב יהודה מ&quot;מ רוב ראשונים פוסקים כרבא דהוא הבתראה, וכן פסק השו&quot;ע דמותר למלא כלי המיוחד למדה ובלבד שלא יזכיר שם המדה [וגם צריך לדקדק שלא להזכיר לשון &quot;מכור לי&quot; דאל&quot;ה הוי בכלל איסור מקח וממכר בשבת (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;)] {וש&quot;מ דחז&quot;ל התירו לצרכי שבת לקבל מתנה אבל לא יהא נראה כאילו הוא לוקח דבר בשבת}"	סימן שכג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לשפוך המדה לכלי אחר?	"הכל בו ס&quot;ל דאינו מותר אלא אם הלוקח מביא כלי שלו ואומר למלא כלי זה, והר&quot;ן התיר אפי&#x27; בכליו של מוכר אם אינו שופכו לכלי אחר, וכן פסק השו&quot;ע כהר&quot;ן, אבל אסור לשפוך מכליו של מוכר לכליו של לוקח, וביאר המ&quot;ב (ס&quot;ק ג&#x27; - ד&#x27;) דזהו דרך מקח וממכר משא&quot;כ כשהוא מביא אותו כלי לביתו אינו דרך מקח וממכר וגם אינו נראה כעובדין דחול דאף המשקה את חבירו דרך מתנה לפעמים משקיהו בכלי המיוחד למדה"	סימן שכג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו העצה אם רוצה לשפוך מכליו של מוכר לכליו של לוקח?	"כתב הב&quot;י בשם המרדכי דאם ממלא המדה שלא בדקדוק מותר אפי&#x27; לר&#x27; יהודה [וה&quot;ה לת&quot;ק כששופכו מכלי לכלי], ועל כן נוהגין להטיל טבעת בתוך המדה כדי למעטו ממדתו, ואין בזה איסור גזל דהרי הכל יודעים דכך נהגו (ב&quot;י, מג&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27; - ו&#x27;) [אבל עדיין אסור להזכיר שם המדה (שעה&quot;צ ס&quot;ק ד&#x27;), ומבואר לקמן (סי&#x27; ת&quot;ק ס&quot;ק ח&#x27;) דעצה זו לא מהני לגבי משקל], אכן הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ב&#x27;) לא ניחא ליה במנהג זה אלא כתב שהלוקח יטול כלי שלו ואחר שבת מודדין אותו"	סימן שכג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכלי שואבת?	"כתב הפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק א&#x27;) דמותר לומר מלא לי כלי זה ולשופכו לכליו של לוקח דא&quot;א להוליכו לביתו ואינו נראה כמזכיר סכום המדה בפירוש (ביה&quot;ל ד&quot;ה אבל) {ונראה לפרש דכל האיסור לשפוך הוי מפני שנראה כמקח וממכר מדלא הביא אותו כלי לביתו אבל כשא&quot;א להביא אותו כלי לביתו תו לא מיחזי כמקח וממכר}"	סימן שכג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שילם מעות מבעוד יום ורוצה למשוך החפץ בשבת?	"כתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; א&#x27;) דאסור משום מקח וממכר בשבת {ואע&quot;פ שאינו ניכר בשבת גרידא דהוא עושה מקח וממכר מ&quot;מ ע&quot;י תשלומין מערב שבת ניכר}"	סימן שכג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לומר מלא לי כלי זה ולמחר נמדוד?	"כן [ואינו מוכח דדעתו לשלם לו כפי המקח דשמא כוונתו דרך שאילה ודעתו להשיבו לאחר שבת (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ג&#x27;)], והקשה הפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק א&#x27;) הרי אסור לומר אעשה מלאכה פלונית למחר משום ודבר דבר, ותי&#x27; דלצורך שבת התירו וכמו שפוסקים צדקה [ומסיים וצ&quot;ע] (מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;), ולפי&quot;ז באופן דאין בו צורך כ&quot;כ יש למנוע מלומר שימדדנו למחר [וכל זה דלא כתהלה לדוד (ס&quot;ק ו&#x27;) דס&quot;ל דליכא ודבר דבר על כל דבר שאסור משום עובדין דחול] {ולכאורה צ&quot;ב דאם מותר לומר שימדוד למחר משום צרכי שבת יהא מותר למדוד אפי&#x27; היום מפני צרכי שבת דהוי כדבר מצוה, וביאר ר&quot;י באק דמצד איסור מדידה יהא מותר אפי&#x27; היום דהוי לצרכי שבת ולצרכי מצוה אבל יש עוד איסור דמיחזי כמקח וממכר ולזה אין היתר למדוד היום, אבל לגבי האמירה שימדוד למחר אין זה אלא ודבר דבר ומותר לצרכי מצוה}"	סימן שכג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לומר &quot;תן לי מדה פלונית&quot;?	"אסור אפי&#x27; אם אינו קונה ממנו כלום אלא שואל ממנו המדה דהוי עובדין דחול (רמ&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;)"	סימן שכג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הוא מזכיר 1) חצי המדה 2) עד השנתות?	"1) אסור 2) מותר (מג&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;)"	סימן שכג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לומר 1) מנין (שם/סכום) 2) דמים ומדה (שם/סכום)?	"1) לכו&quot;ע מותר להזכיר שם מנין [דאינו ניכר שהוא למקח וממכר (מג&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א)] אבל לא סכום מנין [כגירסת ר&quot;ח בדעת ת&quot;ק] דהוי דרך מקח וממכר (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ו) 2) הרי&quot;ף גרס בדעת הת&quot;ק דאסור להזכיר סכום דמים [מקח], והקשו הראשונים הרי אסור להזכיר שם דמים אפי&#x27; בלא סכום דמים, ותי&#x27; הר&quot;ן דלאו דוקא סכום דמים אלא אפי&#x27; אם רק מזכיר הדמים אסור, והגהות האשר&quot;י תי&#x27; דבדבר שידוע שיעור ממכרו מותר להזכיר השם דמים דהוי רק סימנא בעלמא ורק אסור להזכיר סכום דמים, וכתב הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק ב&#x27;) דה&quot;ה לגבי מדה דלפי הר&quot;ן אסור להזכיר אפי&#x27; שם מדה ולפי הגהות האשר&quot;י מותר להזכיר שם מדה כשהוא ידוע שיעורו, והשו&quot;ע משמע כהר&quot;ן דאפי&#x27; שם דמים ומדה אסור [וצ&quot;ל שם מדה במקום סכום מדה (גר&quot;א ס&quot;ק י&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד)], אבל הרמ&quot;א פסק כהגהות אשר&quot;י דאם ידוע שיעורו מותר (ביה&quot;ל ד&quot;ה מותר) [ולפעמים אינו כותב &quot;יש אומרים&quot; (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז) א&quot;נ אינו מוכח דדעת המחבר אינו כן (מחה&quot;ש)] [ועוד הדגיש המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ח) דאפי&#x27; כשהוא מותר להזכיר שם מדה היינו כלפי הלוקח אבל לגבי המוכר עדיין צריך להוסיף או למעט מעט], ולמעשה אע&quot;פ שאין למחות ביד המקילין כהרמ&quot;א מ&quot;מ ראוי ונכון מאד להחמיר שלא להזכיר שם דמים ומדה (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&#x27;), והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ה&#x27;) כתב ח&quot;ו להקל בזה"	סימן שכג סעיף ג-ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחנוני גוי?	"מותר כל זמן שהוא יודע שלא נולדו הביצים היום, וכן לא נלקטו הפירות היום (תוס&#x27; ביצה כ&quot;ט ע&quot;ב, דרכ&quot;מ ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב)"	סימן שכג סעיף ג-ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו החידוש דחנוני?	לרבותא נקט אע&quot;פ שודאי כוונתו למכירה אפ&quot;ה מותר כיון שלא הזכיר בפירוש [והא דנקט חנוני הרגיל היינו אורחא דמילתא שהוא מאמינו בלא פסיקת דמים (רש&quot;י)] (ביה&quot;ל ד&quot;ה לחנוני)	סימן שכג סעיף ג-ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לחנוני 1) לכתוב כמה מעות קיבל מפלוני ולעשות נקב בשבת כמנין יין שהוא נוטל 2) להניח פתק במקום שם האיש?	"1) אסור להסתכל בהכתב משום שטרי הדיוטות (תשובת הרא&quot;ש), וגם אסור לרשום משום כותב (מג&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ח) [וצ&quot;ע למה לא כתב הרא&quot;ש דאסור אף מטעם זה] 2) אסור משום שטרי הדיוטות (מג&quot;א שם, מ&quot;ב שם)"	סימן שכג סעיף ג-ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו העצה לחנוני?	"יקח גרעינים לסימן על שם האיש (מג&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&#x27;) [ושם האיש לבד ליכא משום שטרי הדיוטות דלא מקרי שטרי הדיוטות אלא שטר שכתוב בו איזהו עסק כדמבואר מתשובת הרא&quot;ש (מג&quot;א שם, מחה&quot;ש), וכן מבואר במ&quot;ב לעיל (סי&#x27; ש&quot;ז ס&quot;ק נ&#x27;)]"	סימן שכג סעיף ג-ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו העצה לגבאי צדקה?	"מדינא מותר ליתן פתקאות בסכום דמים על שם האיש דהוי חפצי שמים ולא גזרו על שטרי הדיוטות, וכמ&quot;ש לעיל (מ&quot;ב סי&#x27; ש&quot;ז ס&quot;ק מ&quot;ז), מ&quot;מ טוב להחמיר לסמן בגרעינים (מג&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&#x27;)"	סימן שכג סעיף ג-ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להביא כדי יין ושמן בשבת כדרך שהוא מביא בחול?	"איתא בגמ&#x27; ביצה (כ&quot;ט ע&quot;ב) ביו&quot;ט צריך לעשות שינוי אם אפשר כדי שלא יראה כמעשה חול [אע&quot;פ שאין בשינוי קלות במשא], וכתב הר&quot;ן דה&quot;ה בשבת, אבל תוס&#x27; ס&quot;ל דדוקא ביו&quot;ט צריך שינוי מפני שהוא מוציאו בחוץ משא&quot;כ בשבת דאסור להוציא ועל כרחך הוא מטלטל מזוית לזוית עדיף למעט בהילוכא [כתבו הכי ליישב הא דמבואר בשבת דעדיף למעט הילוכא, ובדעת הר&quot;ן י&quot;ל דרק אם נותן הכדים לתוך הקופה נראה כמעשה חול משא&quot;כ אם הם כבר נתונים בקופה מותר (מחה&quot;ש)], וכתב הב&quot;י דסתימת הטור משמע כהר&quot;ן דאפי&#x27; בשבת אסור (וכ&quot;כ הערוה&quot;ש סעי&#x27; ו&#x27;), אבל המג&quot;א (ס&quot;ק ז&#x27;) כתב דהטור ס&quot;ל כתוס&#x27; אלא דס&quot;ל דאם הוליכו דרך מבוי מעורבת דשכיחי בו רבים הוי כמו יו&quot;ט וצריך שינוי, ולמעשה השו&quot;ע כאן סותם כהר&quot;ן ואח&quot;כ הביא תוס&#x27;, אבל הרמ&quot;א לקמן (סי&#x27; תק&quot;י סעי&#x27; ח&#x27;) פוסק כתוס&#x27; דבתוך הבית לא ישנה, ומ&quot;מ כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ה) דקיי&quot;ל כחילוקו של המג&quot;א דבמקום ששכיחי בו רבים צריך שינוי"	סימן שכג סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד עושין השינוי?	"לא יביאם בתוך סל וקופה אלא יביאם בידו או על כתיפו [ומבואר בתיו&quot;ט דאין חילוק במנין הכדים אלא אם משתשמש בסל וקופה או לא, וכ&quot;כ המ&quot;ב לקמן (סי&#x27; תק&quot;י ס&quot;ק כ&quot;ח) דאפי&#x27; שנים בסל אסור]"	סימן שכג סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי מותר לכו&quot;ע להביאם בלא שינוי?	אם צריך למהר בשביל אורחים וכדומה	סימן שכג סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למעשה, מתי צריך ליזהר להביא בשינוי?	{קיי&quot;ל כהרמ&quot;א דאין איסור בתוך הבית רק כשהוא מביאם חוץ לביתו, ושייך זה כשהוא עושה קידוש בביהכ&quot;נ ויש עירוב בין ביתו לביהכ&quot;נ וצריך להביא כל המאכלים יש ליזהר שלא להביאם ע&quot;י סל וקופה [ויש לימוד זכות על המקילין לסמוך על הר&quot;ן לקולה אם היה נתון בקופה מבעוד יום] (עם ר&quot;י באק)}	סימן שכג סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להדיח כלים בשבת?	"איתא בגמ&#x27; (שבת קי&quot;ח ע&quot;א) דמותר להדיחם אפי&#x27; מלילה ליום כל זמן שהם לצורך שבת {ומבואר לקמן (סי&#x27; תמ&quot;ד סעי&#x27; ג&#x27; - ד&#x27;) דמותר לקנח הכלים בלא הדחה אפי&#x27; לצורך מחר, וכן מבואר במג&quot;א לקמן (סי&#x27; ת&quot;ק ס&quot;ק י&quot;ג) דמותר לשפוך מים עליהם [וגם לשרותם], וצ&quot;ל דאלו לא חשיבי מעשים חשובים ואינו אסור אלא אם הוא משפשף וכיוצא בזה}, ומבואר מתוספתא (פי&quot;ג הי&quot;ט) דדוקא לאותה שבת ולא לשבת אחרת {והשלמת חיים (רפ&quot;ג - רפ&quot;ד, ובמהדורא אחרת קפ&quot;ז - קפ&quot;ח) מקיל, וצ&quot;ע מגמ&#x27; שבת (קי&quot;ד) דמבואר דאינו מותר אלא מקדושה קלה לקדושה חמורה, ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל סי&#x27; ש&quot;ב}"	סימן שכג סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דין לאחר סעודת שלישית?	"אסור להדיח הכלי אכילה אבל מותר להדיח כלי שתיה דכל היום ראוי לשתיה, וזהו מן הסתם אבל אם ברור לו שצריך הכלי אכילה מותר אפי&#x27; כלי אכילה ואם ברור לו שא&quot;צ כלי שתיה אסור אפי&#x27; כלי שתיה (מג&quot;א ס&quot;ק ט&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ח - כ&quot;ט)"	סימן שכג סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם צריך מקצת הכלים?	"איתא בתוספתא (סוף פרק י&quot;ג) דמותר להדיח עשר כוסות אע&quot;פ שא&quot;צ אלא אחד, וה&quot;ה לגבי הצעת המטה (וכ&quot;כ המג&quot;א ס&quot;ק ח&#x27; בשם הרוקח), אמנם איתא בהמשך התוספתא דבית רבן גמליאל לא היו מקפלין כלי לבן מפני שהיה להם מחליפין, ומבואר במ&quot;ב לעיל (סי&#x27; ש&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז) דאם יש לו בגד אחר אסור לקפל דאין זה לצורך היום, ובעל כרחך צריך לחלק דדוקא כשהוא צריך לעשות מעשה אז אמרינן דמותר לו להדיח את כולם אבל כשאין צריך לו להדיחם כלל אסור, וכ&quot;כ הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ז&#x27;) דאם יש לו כוסות בריוח אינו נכון להדיח כלל בשבת (ועי&#x27; שבט הלוי ח&quot;ה סי&#x27; ל&quot;ט אות ג&#x27;, ח&quot;ו סי&#x27; מ&quot;ב)"	סימן שכג סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם כליו היו מלוכלכים מבעוד יום?	"מצינו לגבי כיסוי הדם דאם לא כסה את דמה מבעוד יום אסור לכסותה ביו&quot;ט (מ&quot;ב סי&#x27; תצ&quot;ח ס&quot;ק ק&quot;ו), ורשז&quot;א (שש&quot;כ פי&quot;ב הע&#x27; י&#x27;) מסתפק אם ה&quot;ה בכלים מלוכלכים דאפשר לחלק דדוקא התם דהוא פשע ולא עשה המצוה שמוטל עליו לעשות משא&quot;כ הכא לא פשע, ועוד סברא לחלק דהתם מותר לאכול הבשר אפי&#x27; בלא כיסוי משא&quot;כ הכא אינו יכול להשתמש בכלים מלוכלכים {וכן מסתבר דמותר להדיחם כדי שיוכל להשתמש בהם בשבת}"	סימן שכג סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הכלים מפריעים אותו?	"אמרינן לעיל (מ&quot;ב סי&#x27; ש&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ט) דאם המטה שאינו מסודר מפריע אותו מותר לסדרה, וה&quot;נ כתבו הפוסקים דמותר לנקות הכלים אם הם מפריעים אותו (שלחן שלמה ס&quot;ק ג&#x27;), וכן מותר לסדרם במדיח כלים (אג&quot;מ או&quot;ח ח&quot;ד סי&#x27; ע&quot;ד רחיצה אות ד&#x27;), וכן מותר להדיח הכלים כדי שלא ידבק הלכלוך להכלי, וזהו דוקא אם שורה אותם ואינו מדיחם בידים (מנח&quot;ש ח&quot;ב סי&#x27; ל&quot;ו אות ו&#x27;), והאור לציון (ח&quot;ב פל&quot;ד אות א&#x27;) מחמיר (מ&quot;ב דרשו)"	סימן שכג סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה היסוד בטרחא לצורך חול?	"נראה לפרש דטרחא לצורך חול הוי זלזול לשבת להטריח בשבת בשביל יום החול (וכ&quot;כ גר&quot;ז סי&#x27; של&quot;ח סעי&#x27; ח&#x27;), ולפיכך כתב רע&quot;א דמותר להציע המטות מיו&quot;ט לשבת [אפי&#x27; בלא עירוב תבשילין] דאין זה זלזול דהרי קדושת שבת עדיפי מקדושת יו&quot;ט (שעה&quot;צ סי&#x27; ש&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ג)  [וע&quot;ע ברע&quot;א לקמן תרס&quot;ז, וצ&quot;ע], ולפיכך מסתבר לומר דהוא זלזול לשבת דוקא כשיכול לעשות אותה פעולה אחר שבת אבל בציור דאינו יכול לעשותו אחר שבת אינו זלזול לעשותו בשבת, וזהו הטעם דמותר לטלטל כלי שמלאכתו להיתר מחמה לצל אע&quot;פ שאין בו צורך שבת, וכן ראינו בסי&#x27; של&quot;ד וסי&#x27; של&quot;ה לגבי הצלה דבעצם יהא מותר להציל כל מאכליו אלא שחששו שיעבור על איסור שבת ולפיכך אמרו דאסור להציל יותר מג&#x27; סעודות, וכן מצינו בגמ&#x27; שבת (קנ&quot;ז ע&quot;א) לגבי הפרת נדרים [והר&quot;ן פירש דהוא איסור טרחא] דלמ&quot;ד דיכול להפר אחר שבת אינו מותר להפר אלא לצורך שבת אבל למ&quot;ד דמפירין עד חשכה מותר להפר אפי&#x27; שלא לצורך שבת דאינו יכול להפר אחר שבת, וכעין זה מצינו בשו&quot;ת מהרש&quot;ג (ח&quot;א סי&#x27; ס&quot;א) [אלא דהוא מקיל כל זמן שדרכו לעשותו בשבת, אבל זה אינו דבר מוסכם, עי&#x27; ספר בני אברהם פ&quot;ב אות ו&#x27;], וכן צריך לומר בהא דאמרינן דמחשיכין על התחום לשמור פירות (לעיל סי&#x27; ש&quot;ו) ואינו אסור משום טרחא לצורך חול צ&quot;ל דמיירי כשאינו יכול לבא שם אחר השבת [א&quot;נ יש לדחות דהליכה לא נחשב כטרחא כלל], אבל נראה להוסיף דכל זה דוקא כשלא היה אפשר מאתמול אבל כשהיה אפשר מאתמול אינו מותר וכמ&quot;ש לקמן סי&#x27; תצ&quot;ח סעי&#x27; כ&#x27; דאם נשחטה מאתמול אינו יכול לכסות את דמו אפי&#x27; בעפר מוכן דאין זה צורך היום, וכ&quot;כ שו&quot;ת עטרת משה (או&quot;ח סי&#x27; ק&quot;ה), ובזה מיישב למה טרחו האחרונים למצוא עצות בבשר שלא נמלח ויום השלישי חל בשבת (עי&#x27; מ&quot;ב סי&#x27; שכ&quot;א ס&quot;ק כ&quot;א) דהו&quot;ל לעשותו קודם לכן, וכן מצינו במים שלנו ביום ראשון שהמ&quot;ב (סי&#x27; תנ&quot;ה ס&quot;ק ט&quot;ו) אינו מקיל לשאוב המים בבין השמשות דשבת דהרי היה לו לשאוב קודם לכן, וכן מצינו במ&quot;ב (סי&#x27; שי&quot;ט ס&quot;ק ס&quot;ב) בהפרדת שומן מעל גבי החלב דאסור אפי&#x27; אם יבא לידי הפסד, וצ&quot;ל דמיירי כשהיה אפשר מאמתול, וכן מצינו בערב פסח שחל שבת (סי&#x27; תמ&quot;ד) דאסור לנקות הכלים דאינו לצורך שבת אע&quot;פ דאינו יכול לנקותם אחר שבת דאמרינן שם דלא הו&quot;ל לאפות תבשיל שנתדבק להכלים, וכן מצינו בסי&#x27; תנ&quot;ט סעי&#x27; ד&#x27; אם לש אחר זמן האיסור צריך למצוא עצות שלא יעבור על ב&quot;י וב&quot;י צ&quot;ל דלא הו&quot;ל ללוש אחר זמן האיסור [ומ&quot;מ מבואר שם דמותר לנקות הכלים בלי מים, וכן מבואר בסי&#x27; ת&quot;ק דמותר לשפוך מים ע&quot;ג הבשר ביו&quot;ט, ואפשר דזהו קולות רק כשאינו אפשר למחר אלא שהיה אפשר מאתמול אבל ליכא ראיה מכאן להדחת כלים בעלמא דבאמת אפשר לעשות הכי למחר], וכן מצינו בשע&quot;ת (סי&#x27; תרצ&quot;ג ס&quot;ק ב&#x27;) דאינו יכול להביא המגילה לצורך מוצאי שבת דהיה אפשר להביאו מערב שבת, ולפי&quot;ז י&quot;ל לגבי הכנת בגדים בשבת חזון אע&quot;פ דאינו יכול להכינם אחר שבת מ&quot;מ היה לו להכינם קודם שבת [ומ&quot;מ אם מחליף בגדיו בבקר אינו מוסיף שום טרחא ומותר] [וכ&quot;ת הרי כתב הרא&quot;ש (נדרים ע&quot;ז ע&quot;א) למ&quot;ד מפירין מעת לעת אפי&#x27; אם שמע מערב שבת ולא הפר מותר להפר בשבת וכמ&quot;ש לגבי התרת נדרים דמותר אפי&#x27; אם ידעו מערב שבת, י&quot;ל דהרא&quot;ש חולק על הר&quot;ן וס&quot;ל דהאיסור הפרת נדרים אינו משום טרחא אלא משום דדמי להתרת נדרים דהוי איסור דינים ולפיכך בתרוייהו מותרים אפי&#x27; אם אפשר מאתמול אבל להלכה קיי&quot;ל דזהו דוקא בהתרת נדרים אבל הפרת נדרים אסור משום טרחא ובזה ליכא היתר אם אפשר מאתמול, ותהלה לקל שמצאתי בס&quot;ד דהחת&quot;ס (שבת קנ&quot;ז ע&quot;א) כתב שהרא&quot;ש (ליתא בפנינו) ס&quot;ל דטעם דאין מפירין משום איסור דינים א&quot;נ משום ממצוא חפציך], וכדאי להדגיש דמצינו טרחא יתירא [כגון לשלשל פירות דרך ארובה] דאסורים בשבת אפי&#x27; במקום הפסד מפני טרחא יתירא אבל מותרים ביו&quot;ט, ועוד יש להדגיש דמצינו בסי&#x27; שכ&quot;ב דאסור לעשות הקיסם בשבת כשהיה אפשר מאתמול אע&quot;פ שהוא לצורך היום וצ&quot;ל דהחמירו בזה מפני שהוא דומה קצת למלאכה"	סימן שכג סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הטעמים שאסור לטבול כלי טמא בשבת ויו&quot;ט?	"1) לרבה גזירה שמא יעבירנו ד&#x27; אמות ברה&quot;ר, וגזרו ביו&quot;ט אטו שבת&lt;br&gt;2) לרב יוסף גזירה משום סחיטה, וגזרו אפי&#x27; על כלים שאינם בני סחיטה&lt;br&gt;3) לרב ביבי גזירה ישהה כלי טמא בביתו עד יו&quot;ט ויבא לידי תקלה&lt;br&gt;4) לרבא מפני שנראה כמתקן מנא"	סימן שכג סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לטבול כלים חדשים בשבת ויו&quot;ט?	"כתב הב&quot;י דתלוי בטעמים הנ&quot;ל, דלפי רב יוסף [סחיטה] ולרב ביבי [משהה] לא שייך לאסור כלים חדשים דכולם כלי מתכות שאינם בר סחיטה וגם אינם טמאים [ובדיעבד אינו אוסר המאכל, ואפי&#x27; למ&quot;ד דטבילת כלים דאורייתא מ&quot;מ האיסור השתמשות הוא מדרבנן (ביה&quot;ל ד&quot;ה מותר)], אבל עדיין שייך הטעם שמא יעבירנו, וכפשוטו נמי שייך הטעם דתיקון מנא. והנה, הרי&quot;ף הביא רק טעמים של רב יוסף ורב ביבי ודייק הרא&quot;ש בדעת הרי&quot;ף דמותר לטבול כלים חדשים בשבת, והרא&quot;ש פסק כרבה ורבא דאסור [והרמב&quot;ם בהל&#x27; שבת כתב הטעם דמתקן ובהל&#x27; יו&quot;ט כתב הטעם דשמא ישהה, עי&#x27; בסמוך], והשו&quot;ע הביא המח&#x27; וכתב דירא שמים יוצא את כולם ואינו טובל כלים חדשים בשבת, ולדינא השו&quot;ע משמע דנוטה להקל אבל הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק ג&#x27;) כתב דאסור מדינא, וכן החמיר השאג&quot;א (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ג)"	סימן שכג סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בבין השמשות 1) של ערב שבת 2) של מוצאי שבת?	"1) אסור לטבול כלי מתכות אבל מותר לטבול כלי זכוכית שהוא מדרבנן (שע&quot;ת ס&quot;ק ז. בשם השאג&quot;א), אכן המ&quot;ב לעיל (סי&#x27; רס&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;) כתב שאם אין לו כלי אחר והוא לצורך שבת מותר לטבול [וזה עדיף משאר עצות (שעה&quot;צ שם ס&quot;ק ח&#x27;)], ובביה&quot;ל (שם ד&quot;ה ואין) חולק על השאג&quot;א וס&quot;ל דאין חילוק בין כלי זכוכית לכלי מתכות 2) אסור אפי&#x27; בכלי זכוכית דהוי לצורך חול (שע&quot;ת שם)"	סימן שכג סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם שייך נראה כמתקן בטבילת כלים חדשים?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;א) בשם המגיד משנה דאפי&#x27; למ&quot;ד דטבילת כלים דרבנן מ&quot;מ הוי תיקון, ואע&quot;פ דאמרינן דמותר לטבול כלי שנטמא מדרבנן ולא הוי תיקון היינו משום דאפשר להשתמש בה לדברים טמאים משא&quot;כ טבילת כלי חדש אינו ראוי להשתמש בה כלל {באוכלים} והוי תיקון גמור אע&quot;פ שהוא חיוב דרבנן, אמנם הביה&quot;ל (ד&quot;ה מותר) מצדד דאפי&#x27; למ&quot;ד דטבילת כלים דאורייתא אפ&quot;ה לא מקרי תיקון דאינו אוסר המאכל ורק צריך טבילה מפני שיצא מרשות עכו&quot;ם ובאה לקדושת ישראל (כדאיתא בירושלמי ע&quot;ז), ובזה מיישב הרמב&quot;ם דבהל&#x27; שבת כתב הטעם דמתקן ובהל&#x27; יו&quot;ט כתב הטעם דמשהה [כן הקשה היש&quot;ש על הב&quot;י (ט&quot;ז ס&quot;ק ה&#x27;), ועי&#x27; בערוה&quot;ש (סעי&#x27; ט&#x27;)], ונמצא דאפי&#x27; להטעם דמתקן מותר לטבול בשבת [וכל זה לפרש השיטה דמתיר לטבול, אבל לפי האוסרים לטבול בשבת ויו&quot;ט פשוט דמצי למימר דנחשב כמתקן הכלי]"	סימן שכג סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם עבר וטבלה באיסור?	"מותר ליהנות ממנו דיכול לסמוך על המתירים וכמ&quot;ש לעיל (סי&#x27; שי&quot;ח) דכל זמן שיש מתירין אינו אסור בדיעבד (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ג, שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ב)"	סימן שכג סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם קיבל הכלי בשבת ולא היה לו לטבלו מערב שבת?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק י&#x27;) דהמתירין מקילין אפי&#x27; אם היה אפשר מאתמול, והמחמירים אוסרים אפי&#x27; כשלא היה אפשר מאתמול {וכן מבואר בשאג&quot;א (סי&#x27; נ&quot;ו) דבשבת אין להתיר אפי&#x27; אם נטמא בו ביום, אבל צ&quot;ע קצת דלקמן (סי&#x27; שכ&quot;ו סעי&#x27; ח&#x27;) אמרינן באדם שנטמא בשבת ויו&quot;ט דפשוט דמותרים לטבול אפי&#x27; בזה&quot;ז דלא שייך הסברא דנראה כמיקר, וכן אשה מותרת לטבול בזמנה בזמנה, וי&quot;ל דטבילת כלים חדשים חמירי טפי דהוי תיקון גדול יותר מטבילת אדם}, אבל ביו&quot;ט הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק י&#x27;) כתב דאפי&#x27; האוסרים מקילין כשלא היה אפשר מאתמול [דלא כהשאג&quot;א דמחמיר] (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&#x27;), אבל כתב המ&quot;ב לקמן (סי&#x27; תק&quot;ט ס&quot;ק ל&#x27;) דאין מורין כן לאחרים"	סימן שכג סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו העצות אם יש לו כלי חדש בשבת?	"1) יתנהו לגוי [ואע&quot;פ שאסור ליתן מתנה בשבת מ&quot;מ הכא התירו מפני צורך שבת (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ב, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ד)] ויחזור וישאלנו ממנו&lt;br&gt;2) אם הוא כלי שראוי למלאות בו מים ימלאנו במי מקוה [ודוקא במים שראוים לשתייה (טהרת השלחן בילקוט מפרשים, ערוה&quot;ש סעי&#x27; י&quot;א)]&lt;br&gt;3) רשז&quot;א (מנח&quot;ש ח&quot;ב סי&#x27; ס&quot;ו אות ט&quot;ז) מצדד בשעת הדחק דיכול להפקיר הכלי (וכ&quot;כ טהרת השלחן)"	סימן שכג סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש איסור לא תחנם כשנותנו לגוי?	"הכתב סופר (או&quot;ח סי&#x27; ס&quot;א) כתב דיש איסור לא תחנם אפי&#x27; אם כוונתו להנאת עצמו, ועל כרחך כאן מיירי בשכנו ומכירו [ומסתפק במתנה ע&quot;מ להחזיר], וכן מבואר מחק יעקב (סי&#x27; תמ&quot;ח ס&quot;ק י&quot;ב), אכן השדי חמד (מערכת למ&quot;ד כלל צ&#x27;) הביא מפתח הדביר דמותר כל זמן שהוא מכוין להנאת עצמו והשדי חמד מסיים דכן משמע מהפוסקים, וכן מצאתי בספר כוכבי בקר (סי&#x27; ג&#x27;, הרב יוסף ברגר שליט&quot;א) דהביא היתר זה משואל ומשיב (מהד&quot;ק ח&quot;ג סי&#x27; קנ&quot;ו) דלהנאת עצמו מותר [וכן מצינו בשואל ומשיב (תניינא ח&quot;ב סי&#x27; ע&quot;ז) וברכי יוסף (או&quot;ח סי&#x27; רנ&quot;ד)], וכן מבואר מתוס&#x27; ע&quot;ז (כ&quot;ו ע&quot;ב) דמותר לרפא גוי להתחכם ברפואות אע&quot;פ שכתב הרמב&quot;ם (פאר הדור סי&#x27; קמ&quot;ח) דהאיסור הוא לא תחנם, ובסוף התשובה דן בהיתר מכירת קרקע דהיה ג&quot;כ לתועלת ישראל בשמיטה והחזו&quot;א לא אסר אלא מפני חומר בחניית קרקע שהאיסור הוא התוצאה, ע&quot;ש."	סימן שכג סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כשנותנו לגוי, האם מהני אפי&#x27; לאחר שבת?"	"כתב הט&quot;ז (ס&quot;ק ו&#x27;, יו&quot;ד סי&#x27; ק&quot;כ ס&quot;ק י&quot;ח) דצריך להטבילו לאחר שבת ומדינא אפי&#x27; בברכה אבל כיון שאינו נמצא מפורש לא יברך או יטביל כלי אחר ויברך על שניהם (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ה), ויש לפרש דלשבת אינו ניכר כ&quot;כ שרוצה לשקע בידו משא&quot;כ כשהוא משיירו אפי&#x27; לאחר שבת נראה כשלו {ומשמע דבחול מהני עצה זו אם אינו משייר הכלי בידו אח&quot;כ}, ואם הגוי נותנו לו במתנה אחר שבת בודאי צריך לברך על הטבילה (ליקוטי חבר בן חיים, שש&quot;כ פכ&quot;ט הע&#x27; ע&quot;ד)"	סימן שכג סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לגבי העצה למלא הכלי במי במקוה, האם צריך לברך על זה?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ג) בשם התשב&quot;ץ שלא יברך דאז יהא ניכר שהוא לשם טבילה, ולפיכך כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק ל&quot;ו) דאין להשתמש בעצה זו אלא כשאין לו כלי אחר שהרי הוא מפסיד הברכה [וקיי&quot;ל דערום אסור לתרום (שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ג)], וש&quot;מ דלצורך שבת מותר לעשות מצוה בלא ברכה (ביה&quot;ל ד&quot;ה ימלאנו), אכן הקשה הביה&quot;ל (שם) מאי שנא מטבילת נשים בשבת דמותרת לטבול מפני שנראה כמיקר, וס&quot;ל להמחבר דהיא מברכת קודם הטביל [ולפי הרמ&quot;א דס&quot;ל דהיא מברכת אחר הטבילה לא קשיא מידי דבשעת הטבילה אינו ניכר], ומחמת קושיא זאת רצה הביה&quot;ל להשיג על המג&quot;א ויכול לברך כשטובל הכלי דהרי בעצם הטבילה לא מינכר מילתא כלל, ואח&quot;כ הביא בזה מח&#x27; ראשונים לגבי איסור טבילת גר בשבת, תוס&#x27; ביבמות (מ&quot;ו ע&quot;ב) כתבו דאסור מפני שאינו נראה כמיקר דשני ת&quot;ח עומדים על גבה, ש&quot;מ דס&quot;ל דאסור אע&quot;פ שאינו בעצם גוף הטבילה וה&quot;נ לא יברך על הטבילה, אבל הרמב&quot;ם כתב דגר לא יטבול מפני שהוא כמו דן דינים בשבת אבל מצד הטבילה מותר דעדיין נראה כמיקר, ולפי&quot;ז יהא מותר לברך על טבילת כלי בשבת, והביה&quot;ל מסיק צ&quot;ע למעשה, אמנם האבני מילואים (בסוף בתשובות סי&#x27; י&quot;א) תי&#x27; דבאדם לא גזרו כלל מפני שנראה כמיקר משא&quot;כ בכלים בעצם גזרו שלא לטבול מפני מתקן ורק אם אינו ניכר מותר, וכעין זה תירץ הקצות השלחן (סי&#x27; קמ&quot;ו בדי השלחן ס&quot;ק ח&#x27;) {ולפיכך להתיר בכלי צריך להיות שהמים ראוים לשתייה וכמ&quot;ש הערוה&quot;ש משא&quot;כ לגבי נראה כמיקר דאדם א&quot;צ להיות המים נקיים}, ור&quot;י באק רצה לפרש השו&quot;ע לשיטתו אינו חושש לתיקון מנא בטבילת כלים כלל וס&quot;ל דיכול לברך על טבילת כלים {אכן, זהו דוקא בכלים מפני שאינו אוסר המאכל שבתוכו וכמו שביאר הביה&quot;ל משא&quot;כ באשה שנעשה מותרת לבעלה הוי תיקון גמור}, ואולי יש לתרץ באופן אחר ע&quot;פ התוס&#x27; ישנים ביבמות (מ&quot;ו ע&quot;ב) דס&quot;ל דאסור לאדם לגייר בשבת משום דהוי תיקון גמור דנעשה ישראל, ואפשר דזהו דוקא בגר דהוי תיקון גמור ולפיכך אסור אפי&#x27; אם אינו מברך אבל בכלי חדשים מבואר בירושלמי ע&quot;ז דהוי כמו גירות ומ&quot;מ אינו תיקון גמור ממש ולפיכך מותר כשאינו ניכר ואינו מברך עליהם, ובאשה לנידתה אינו גירות כלל ואינו תיקון כלל ולפיכך מותר אפי&#x27; בברכה (ושמעתי כעין זה מר&#x27; דוד חיים טשקר שליט&quot;א), אמנם עי&#x27; מש&quot;כ לקמן (סי&#x27; שכ&quot;ו סעי&#x27; ח&#x27;) דבטילה בזמנה מותר לטבול אפי&#x27; בלא הסברא דנראה כמיקר, וא&quot;כ פשוט למה אשה יכולה לברך על טבילתה, וצ&quot;ב דכאן משמע דס&quot;ל דאפי&#x27; בזמנה צריך הסברא דנראה כמיקר וקשה למה מותר לטבול כלי שנטמא ביו&quot;ט, ועדיין צ&quot;ע בכל זה"	סימן שכג סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להדיח כוס ששתה בו גוי?	כתב רבינו ירוחם בשם הרא&quot;ש דמותר דאינו מתקן גוף הכלי אלא מסיר ממנו גרף של רעי, ודוקא כשהוא יודע שישתמש בו היום (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ז)	סימן שכג סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לטלטל הכלי אם אינו מדיחו?	"כן, דאינו בסיס אלא בטלים הם להכלי (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ד, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ז), והקשה החזו&quot;א דלמסקנת הגמ&#x27; (ביצה כ&quot;א ע&quot;ב) אינו מוכח דאיסורי הנאה בטלים אלא טעם ההיתר הוי גרף של רעי, אמנם למעשה תוס&#x27; בשבת (מ&quot;ז ע&quot;א) כתבו דהכוס אינו בסיס להשיירי כוסות, וכן הוכיח הנשמת אדם מכאן דאין אדם מבטל בגדו ושלחנו בשביל איזה פרוטות (מובא במ&quot;ב לעיל סי&#x27; ש&quot;ט ס&quot;ק ל&quot;א)"	סימן שכג סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לבטל איסור לכתחילה?	"אפי&#x27; בחול אסור לבטל איסור לכתחילה, אבל בחול אם יש לו יבש שבטל בתרי מותר להוסיף בו עד ששים כדי שיכול לבשלו אח&quot;כ, ועל זה כתב התרוה&quot;ד דאסור לעשותו בשבת דהוי מתקן, אבל אם מקלי קלי איסורא מותר וכמ&quot;ש לקמן (סי&#x27; תק&quot;ז סעי&#x27; ב&#x27;) (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ד, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ז)"	סימן שכג סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לשפוך מים על מי רגלים לבטלו [על הארץ ולא על הבגד]?	"כתב השע&quot;ת לעיל (סי&#x27; ש&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז) דמותר דהוי כמסיר גרף של רעי ואינו דומה לביטול איסור בהיתר דהוי תיקון {וצ&quot;ב החילוק}"	סימן שכג סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לשער אם דבר איסור בטל בששים?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ד) בשם התרוה&quot;ד דמותר לשער בשבת אפי&#x27; אם נתערב מערב שבת ולא נודע לו עד שבת {ומשמע דאם נודע לו גם מערב שבת אסור}, והוסיף הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק י&quot;ד) דמותר לשער דוקא בעיניו ולא במדידה דאז נראה כמתקן שעושה מעשה בידים (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ז), אבל מורה הוראה מותר למדוד ששים דכיון דהוא להתלמד על דבר הוראה לא הוי עובדין דחול (מ&quot;ב לעיל סי&#x27; ש&quot;ו ס&quot;ק ל&quot;ה) [ומשמע דלית ביה משום מתקן {וצ&quot;ב קצת}]"	סימן שכג סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נתערב יבש ביבש ורוצה לאוכלם?	"מדינא מותר לאכול כולם אבל יש חומרא להשליך אחד מהם, וזה מותר אפי&#x27; בשבת כיון שאינו אלא חומרא בעלמא (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ד, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ז)"	סימן שכג סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לחתוך לחם בסכין טריפה?	"אסור כיון דבעי שפשוף היטב הוי כמתקן (פמ&quot;ג מש&quot;ז ס&quot;ק ז&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ז), אבל הדחת בשר מדם שעליו מותר (מ&quot;ב לעיל סי&#x27; שכ&quot;א ס&quot;ק כ&quot;א)"	סימן שכג סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בבשר שנאסרה כדי קליפה?	כתב הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק י&quot;ד) דאם נאסרה מחמת עירוי הוי איסור מדינא ואינו יכול להסירה משום מתקן, אבל אם נאסרה מחמת תתאה גבר הוי רק חומרא ומותר להסירה בשבת, וצ&quot;ע	סימן שכג סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לשפשף כלים בשבת?	"מותר לשפשף כל כלים חוץ מכלי כסף בגרתקן [שמרי יין שנתייבשו] מפני שהוא ממחק אבל בשאר דברים [אפי&#x27; מורסן (ביה&quot;ל ד&quot;ה מותר)] מותר שאינו פס&quot;ר (מג&quot;א ס&quot;ק ט&quot;ו, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ח), וכן מותר בשאר כלים אפי&#x27; בגרתקן (ב&quot;י, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ט)"	סימן שכג סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אין אסור לשפשף בחול 1) משום מוקצה 2) משום לש?	"1) ייחדם מבעוד יום (ב&quot;י, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ח) 2) היה מגובל מבעוד יום א&quot;נ בלי תערובות מים א&quot;נ יש בו הרבה מים שלא יתדבק כלל א&quot;נ נוטל החול בידים רטובות וכמ&quot;ש לקמן (סי&#x27; שכ&quot;ו סעי&#x27; י&#x27;) דבזה מותר לכו&quot;ע (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ח)"	סימן שכג סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לשטוף את הזכוכית בשבולת שועל?	"המהרי&quot;ל אוסר, וביאר המג&quot;א (ס&quot;ק ט&quot;ו) דאסור להצהיר [משום טירחא יתירה (חיי&quot;א ח&quot;ב כלל מ&quot;ד סעי&#x27; כ&quot;א) א&quot;נ משום תיקון מנא (תהל&quot;ד ס&quot;ק י&quot;ז)] אבל מותר להדיח [ולפי&quot;ז ה&quot;ה דאסור להצהיר סכינים בשבת (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק ט&quot;ו, שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&#x27;)], אכן השיג עליו החמד משה הרי הנתר וחול נמי מצהיר הכלים ואפ&quot;ה הם מותרים, אלא טעמו של המהרי&quot;ל הוי דלא היה לצורך היום, ולפי&quot;ז אפי&#x27; הדחה בעלמא אסור (שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;א) {ויש להעיר דלקמן (סי&#x27; שכ&quot;ז סעי&#x27; ד&#x27;) משמע דצחצח אסור אטו עיבוד אבל לא משום טירחא יתירה או תיקון מנא} {ולדינא, משמע דהעיקר הוא כפירושו של המג&quot;א}"	סימן שכג סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לנקות המשקפים בשבת?	"הסטייפלר (ארחות רבינו ח&quot;א עמ&#x27; קנ&quot;ב) היה מחמיר שלא לנקותם בשבת דהוי כמצהיר כליו, אבל פשוט דמותר מדינא אם כוונתו לנקיון לראות היטב ולא לנוי ויופי (פסק&quot;ת הע&#x27; 102)"	סימן שכג סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להשחיז סכינים בשבת?	"לא, אפי&#x27; בעץ מפני שהוא דומה לממחק (פמ&quot;ג מש&quot;ז ס&quot;ק ח&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&#x27;), וע&quot;י אבן אסור משום תיקון כלי (מ&quot;ב לקמן סי&#x27; תק&quot;ט ס&quot;ק י&#x27;)"	סימן שכג סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להסיר חלודה מכליו?	התהל&quot;ד (ס&quot;ק י&quot;ז) מסופק אם אסור משום ממחק או טוחן 	סימן שכג סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לחוף כלים במלח?	"אסור לחוף בידים משום איסור ריסוק שלגים אבל מותר ליתן מלח במים שמדיח בהם כלים, ובלבד שלא יעשה מי מלח הרבה או עזים (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;א, שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;ה) [והא דקתני בתוספתא בביצה (פ&quot;ד ה&quot;י) מדיחים אותם במלח, תי&#x27; הב&quot;י דהיינו ליתן המלח במים, והגר&quot;א (סי&#x27; שכ&quot;ו ס&quot;ק י&quot;ח, ומוזכר בביה&quot;ל ד&quot;ה אין) הקשה עליו דקתני בתוספתא מורסן נמי, אלא פי&#x27; הגר&quot;א דמותר מפני שהוא מעורב עם מים {ונראה דהב&quot;י לשיטתו דהשו&quot;ע היה מחמיר שלא לרסק בידים אפי&#x27; בתוך המשקין (וכמ&quot;ש המג&quot;א לעיל סי&#x27; ש&quot;כ ס&quot;ק י&quot;ג ושעה&quot;צ סי&#x27; שי&quot;ח ס&quot;ק קמ&quot;ו) ועל כן היה מוכרח לפרש התוספתא דהיינו ליתן המלח במים, אמנם כפשוטו מבואר מתוספתא בשבת (פ&quot;ד הט&quot;ו) דמותר לרסק בידים בתוך המים, וא&quot;כ זהו כפשוטו הפשט בתוספתא בביצה וכמ&quot;ש הגר&quot;א}] "	סימן שכג סעיף י		
